בשמם של מאותגרי הנפש יוצא איש העסקים שי קאופמן למסע הכי גלוי וחשוף שיש.

שי קאופמן נולד בקהילה חרדית-ליטאית, למרות הנורמה בחר להתגייס לצבא, החל השתלב בתפקידים שונים בשטראוס עד לניהול בכיר, התחתן וגידל 4 ילדים. אבל בגיל 40 התגלה אצלו גידול ממאיר ותיבת הפנדורה נפרצה. מאז הוא מתמודד עם מאניה דיפרסיה, אשפוז ארוך מבחירה בשלוותא וזכרונות טראומטיים של ניצול מיני בילדותו. כנגד כל הסיכויים הוא מפרסם כיום ספר ביוגרפי, במטרה להשמיע את קולם של מאותגרי הנפש ולסייע לאחרים.

Shai Kaufman צילום: Anat peiser

שי קאופמן התחנך בחברה החרדית בזרם הליטאי, למרות הנורמות התגייס לצבא וכשפגש את אשתו אתי עשה חתונה כפולה: בפנים בהפרדה בהתאם לכללי הדת ובחוץ "מעורב ישראלי". עד מהרה הוא השתלב בתעשיית המזון בתפקידי ניהול בחברות שטראוס ואסם. במקביל חוו שי ואתי, כמו זוגות רבים, קושי בתחום הפריון, לקחו השניים הלוואה ולאחר טיפולים מפרכים התבשרו על הריון עם שלישייה, שהסתיים בהולדת תאומים. כיום שי אבא ל-4 ילדים.

בדיוק כשהגיע לגיל  40 הרגיש לא טוב ובבדיקות שעשה התבשר כי יש לו גידול ממאיר בערמונית, כבר באותה הפגישה המליץ הרופא לנתחו. שי עבר את הניתוח בהצלחה וסיים גם טיפולי הקרנות, כדי לחזור מהר לעבוד, אך לאחר מכן החל לסבול מעייפות ודכאון לא מוסברים. הטלטלה הנפשית הובילה אותו להפסיק בפתאומיות את עבודתו ועברו עוד חודשים ארוכים עד שפנה לעזרה נפשית. במסגרת הטיפול אובחן עם מאניה-דיפרסיה (הפרעה דו-קוטבית) המתאפיינת בשינויים חדים במצב הרוח ובאנרגיה, ללא תלות הכרחית בנסיבות, מעבר מפעלתנות יתר ותחושת נשגבות לתקופות דכאון ומחשבות אובדניות.

שי קאופמן מתאר מה שעבר עליו: "הסרטן היה רק הטריגר, השאלטר שהניע את הדבר הבא. "התעוררתי עייף והמשכתי לעבוד כרגיל, אבל הרגשתי שאני הולך ומתרוקן מבפנים, אבל הטיפול הפסיכולוגי פתח דלת נוספת לילדותי. אנ נזכר תוך כדי אחד המפגשים אצל הפסיכולוגית ברב הישיבה שלימד אותי בגיל 9 בחדר וביצע בי מעשי סדום באופן קבוע. כילד חרדי מעולם לא דיברתי על הטראומה של ילדותי ורק אחרי 30 שנה החלו הזיכרונות להציף את נפשי.

וכך מתאר שי מה שהתרחש: "באותו היום, אחרי שהשיעור נגמר, הרב ביקש ממני להישאר. אני זוכר שהוא קרא לי להיכנס איתו לחדר. הלכתי אחריו בשקט לא התנגדתי, לא דיברתי ולא זזתי. נתתי לו לעשות בי כרצונו",

בסופו של דבר,  החליט שי לקבל  טיפול המתאים למצבו ואשפז את עצמו ב"שלוותא" למשך 500 יום, כשהפעם הוסיפו לאבחנה גם פוסט טראומה.

צילום: עדו רוזנטל

הטיפולים הארוכים והאשפוז בשלוותא, שם פגש מאותגרי נפש עם סיפורים שונים אך דומים, החדירו בשי את הרצון להפוך לנציג "מאותגרי הנפש" בישראל ע"י חשיפת סיפורו האישי. ספרו הביוגרפי "טלטלה" מבית מדיה 10, עושה זאת בשפה ציורית, פשוטה וחודרת, כאשר הוא פותח צוהר לעולם הנסתר של חולי המאניה דיפרסיה ומבקש לשבור את הסטיגמות בחברה הישראלית, שרואות בפגועי הנפש סכנה לציבור.

מסכם שי קאופמן: "אני מפציר בכם, היו אמפתיים וחבקו את מאותגרי הנפש. הם זקוקים לכם וזו הסיבה שאני דוחף לשנות את המונח 'חולי נפש" ל"מאותגרי נפש'".