צילום: באדיבות מגדלי הים התיכון רמת השרון
התחביב שמילא את עולמי: הכירו את רונן אפריים אשר בונה דגמי ספינות.
למרביתנו יש תחביב, אבל מעטים מאתנו בוחרים להשקיע את כל כולנו בעיסוק אחד שהופך להיות מרכז חיינו. רונן אפרים, בן 86 דייר בדיור מוגן 'מגדלי הים התיכון' ברמת השרון, הוא אחד מהמעטים שאימץ תחביב שונה בנוף ומיוחד כל כך – בנייה של דגמי ספינות. באופן פרדוקסאלי, את מחצית שנותיו בילה רונן באוויר, בתור נווט בחיל האוויר. אבל את הפנסיה, בחר רונן למקד דווקא בים, בבניית דגמים של אוניות ענק היסטוריות. בעקבות פגיעה גופנית, לא היה ביכולות של רונן לעסוק ביצירה הכוללת עבודה גופנית מאומצת. מחוסר ברירה ולאחר שיטוט באינטרנט, מצא רונן, בדרך אקראית, עיסוק באומנות לבניית דגמי ספינות ומאז נחשף בפניו עולם ומלואו.
תהליך בנייה הספינות המיניאטוריות הוא עיסוק מאד תובעני המצריך כושר אינטלקטואלי, מחשבה עצמאית ויצירתית, דמיון עשיר ופורה, כשירויות טכניות ומקצועיות. בכל דגם מושקעות בין 4,000-6,000 שעות עבודה בממוצע ולשם המחשה, העבודה האחרונה של רונן על דגם ספינה ארכה 3.5 שנים של עבודה יומיומית.
צילום: באדיבות מגדלי הים התיכון רמת השרון
עולם הימייה של המאות ה-17-18, הוא מלאכת מחשבת הנדסית, נועזת ויצירתית. תקופה שבה הספינות היו בנויות מעץ ואנשים היו בנויים מברזל. "בתחילת הדרך לא הכרתי אף אחד שעוסק בזה ורק אחרי למעלה משנה של עבודה הגעתי בדרך עקיפה לספר הדרכה עולמי ולאחר בירור קצר התברר לי שהכותב מתגורר בחיפה. מיד קבענו להיפגש ומהר מאד התיידדנו" מספר רונן: "בנייה של דגמי ספינות היא הרבה יותר מקיפה ומורכבת ממה שנראה לעין. את שני הדגמים הראשונים בניתי מערכה מוכנה שהזמנתי ושאותה בונים לפי תוכנית. אחרי הדגם השני הדבר התחיל לשעמם אותי ואז עברתי לבנייה עצמית של האוניות. לכן, למעט פריטים בודדים, מרבית האלמנטים הם עבודת יד, על פי תוכניות מדוקדקות ובקנה מידה מדויק".
דיור מוגן מגדלי הים התיכון ברמת השרון שם הוא מתגורר, עודדו את העשייה והאמנות של אפרים, והציעו עבורו דירה שאחד מחדריה יתאים להסבת חלל עבודה לבניית דגמי הספינות. אפריים נרגש בכל פעם שהוא עובד על דגם חדש, ועוד יותר נרגש להציג אותו בפני חבריו בדיור המוגן ובני המשפחה.
