צילום: freepik
האם כל טעות בטיפול היא רשלנות רפואית? מתי תיקבע רשלנות בניתוח?
אין ספק כי ניתוח היא חוויה מלחיצה, אולם מרבית הניתוחים מסתיימים בהצלחה. לצידם, ישנם ניתוחים בהם התרחשה רשלנות רפואית, אשר גרמה לנזקים פיזיים למנותח. מהן הסיבות לכך? למשל, העדר מומחיות וניסיון מספק של המנתח או בחירה שגויה של שיטת הניתוח. כמו כן, ישנם מקרים בהם בוצע הניתוח ללא הסכמה מדעת של המטופל.
העדר מומחיות וניסיון מקצועי:
בכל הליך רפואי, הרופא המטפל חייב להיות מומחה בתחום בו מדובר, שאם לא, יכול הוא להסב למטופל נזק פיזי חמור. לא זאת בלבד כי הבעיה הרפואית לא תיפתר, אלא שהיא יכולה להחמיר ולגרום למטופל לנזקים נוספים כתוצאה מהטיפול הלא מקצועי. על כן, מומחיות הרופא מהווה חלק אינטגרלי מסטנדרט הטיפול הסביר. כלומר, מצופה מרופא המבצע הליך רפואי כי הוא יודע לבצעו ובצורה טובה. כאשר מדובר על ניתוח, שהנו הליך פולשני ובו פוטנציאל הנזק גדול יותר, הרי שקל וחומר שיש חשיבות למומחיותו של הרופא כדי למנוע רשלנות רפואית בניתוח על הרופא ראשית כל, להיות מנתח במקצועו ושנית, מומחה בתחום הרפואי הרלוונטי ובעל ניסיון ומיומנות מספקת לבצע את ההליך. העדרו של כל אחד מאלו יכול להביא לכשלים בניתוח, אשר הנם תוצאה של רשלנות רפואית. המשמעות היא כי רופא סביר אחר, באותן הנסיבות, לא היה גורם לנזקים מהם סובל המנותח.
בחירה שגויה של שיטת הניתוח:
כאמור לעיל, מומחיותו של המנתח היא המפתח לניתוח המסתיים בהצלחה ובתוצאה הרצויה. אחת הסיבות לחשיבותה של המומחיות, נעוצה בכך שהיא מאפשרת למנתח לקבל את ההחלטות המקצועיות הנכונות באשר להליך הרפואי: ביצוע בדיקות מקדמיות הנדרשות לפני הניתוח, מתן הנחיות מתאימות למטופל וכן, בחירה נכונה של שיטת הניתוח. במקרים רבים, ישנן כמה דרכים שונות לבצע את אותו הניתוח. בהתאם לנתונים האישיים של המנותח כגון: מצב בריאותי כללי, גיל, היסטוריה רפואית וכדומה, עליו לקבל את ההחלטה מהי השיטה המתאימה ביותר. בחירה שגויה של שיטת הניתוח הנובעת מהעדר מומחיות או ניסיון של המנתח, אשר גרמה לנזק שלא היה מתרחש לו היה מבוצע הניתוח בשיטה הנכונה, מהווה רשלנות רפואית.
מהי המשמעות של רשלנות רפואית בניתוח?
רשלנות רפואית בניתוח יכולה להתרחש בכל סוג של ניתוח, בין אם מדובר בניתוח חירום ובין אם בניתוח מבחירה שמבצע המנותח מרצונו כדוגמת ניתוח פלסטי. ניתוח רשלני יכול לגרום לנזקים רבים למטופל, ביניהם: כאבים פיזיים עזים, החמרת הבעיה הרפואית שלשמה בוצע הניתוח, צורך לבצע ניתוח חוזר, או אף מספר ניתוחים כדי לתקן את הנזק מן הניתוח הרשלני ועוד. כל אחד מאלו מביא עמו גם נזק כלכלי: הוצאות רפואיות בגין ניתוח נוסף, רכישת תרופות, הפסד ימי עבודה, הוצאות של עזרת צד ג' שנדרשת לא פעם בתקופת ההחלמה ועוד. למותר לציין כי במקרים חמורים, הנזק שנגרם כתוצאה מרשלנות רפואית בניתוח הוא בלתי הפיך והמנותח יסבול מנכות צמיתה לכל חייו. במקרים נדירים, המנותח אף נפטר על שולחן הניתוחים וזוהי כמובן התוצאה הטרגית ביותר. בכל מקרה של רשלנות רפואית, קמה למטופל עילת תביעה נגד המזיק, במסגרתה יוכל לדרוש מתן פיצוי כספי בגין כל הנזקים שנגרמו לו עקב רשלנות הרופא.
פנייה לייעוץ משפטי:
מטופל אשר עבר ניתוח רשלני, או שיש לו חשש שכזה, מומלץ שיפנה לייעוץ משפטי של עורך דין המתמחה בייצוג תביעות רשלנות רפואית ככל שנגרם למטופל נזק פיזי משמעותי, יש מקום להגיש תביעה ובה ידרוש עורך הדין פיצוי על כל ההוצאות שנדרש המטופל להוציא עקב הניתוח הרשלני, בעבר, בהווה ובעתיד. מדובר ראשית כל בפיצוי ממוני, הכולל הפסדי השתכרות, עלויות של תרופות וטיפולים רפואיים וכדומה. כמו כן, ישנן תביעות בהן יש מקום לדרוש פיצוי לא ממוני בגין עוגמת נפש, כאב וסבל וכיוצא באלו.
האם כל טעות בטיפול היא רשלנות רפואית?
לא אחת קורה כי אדם עובר טיפול רפואי ובמהלכו נעשתה טעות במהלך הטיפול. ייתכן שזו אף גרמה לנזק למטופל. האם כל טעות בטיפול היא עילה לתביעת רשלנות רפואית? התשובה היא בשלילה ותוטל אחריות על הגורם המטפל רק כאשר יוכח כי הטעות הנה חריגה מסטנדרט הטיפול הסביר וכי רופא סביר היה פועל אחרת ומונע את הנזק שנגרם למטופל.
צילום: freepik
התנאים לרשלנות רפואית – מטופל המבקש להוכיח כי קיבל טיפול רפואי רשלני, יידרש להראות את קיומם של ארבעת התנאים הבאים:
- חובת זהירות של המטפל: כאשר אין לאדם חובת זהירות כלפי אחר, הרי שהוא אינו יכול להתרשל כלפיו. ביחסי רופא ומטופל, יש למטפל תמיד חובת זהירות מובנית כלפי המטופל, במסגרתה עליו לנהוג בשיקול דעת ולהשתמש במיומנויות שלו כדי לקבל החלטות רפואיות נכונות עבור המטופל.
- חריגה מסטנדרט הטיפול הסביר: לאחר שביסס המטופל את קיומה של חובת הזהירות של המטפל כלפיו, עליו להראות כיצד הופרה. כלומר, כי הטיפול שניתן לו חרג מסטנדרט הטיפול המקובל וכי כל רופא סביר אחר, היה נוהג באופן שונה באותן נסיבות.
- נזק גופני ממשי: על פי תנאי זה יש להוכיח כי הטיפול שחרג מחובת הזהירות, גרם למטופל לנזק פיזי ממשי. הנזק אינו חייב להיות לצמיתות בהכרח, אך אם הוא קל ובר חלוף, אין טעם בהגשת התביעה לבית המשפט.
4. קשר סיבתי: על המטופל להוכיח את הקשר שבין הטיפול לבין הנזק שנגרם לו. כלומר, כי לולא התנהגותו של הרופא, הנזק לא היה מתרחש ואין לו מקור אח מלבד רשלנות המטפל.
האם כל טעות היא רשלנות?
כפי שציינו בפתח הדברים, התשובה לשאלה זו היא בשלילה. רופאים הם בני אדם והם יכולים אפוא לטעות כמו כל בעל מקצוע אחר.
אולם, מטבע הדברים, כל טעות שלהם נבחנת באור הזרקורים משום שהם מופקדים על בריאותנו. על מנת שטיפול רפואי יוכר כרשלני, אין די בכך כי הרופא המטפל ביצע טעות בשיקול הדעת. גם העובדה כי המטופל אינו שבע רצון מן הטיפול הרפואי, אין בה כשלעצמה כדי להוות רשלנות רפואית. יש להראות כי הרופא חרג מסטנדרט הטיפול הסביר ולא נהג כפי שרופא סביר אחר היה נוהג באותן הנסיבות. כלומר, כי הנזק שנגרם למטופל כתוצאה מאותו טיפול היה נמנע אם לא היה מבוצע על ידי אותו רופא ספציפי.
לחצו כאן למאמר על תביעות סיעוד
קבלת פיצוי כספי:
ראינו אפוא כי לא כל טעות של רופא, משמעותה רשלנות רפואית. על המטופל התובע יהיה להוכיח את כל רכיבי העוולה וזהו נטל לא פשוט כלל וכלל. אם עמד התובע בחובת ההוכחה המוטלת עליו ושכנע את בית המשפט כי אכן מדובר במקרה של רשלנות רפואית, יפנה זה לקביעת סכום הפיצוי שיפסוק לטובתו. גובה הסכום תלוי בפרמטרים שונים ובנסיבות המקרה.
בין היתר, ישקול בית המשפט מהו היקפו וחומרתו של הנזק שנגרם למטופל. כן, יבחן מהן ההוצאות שנאלץ וייאלץ להוציא בעקבות הטיפול הרשלני. אלו יכולים להיות הרבה מעבר לעלויות של טיפול רפואי ולכלול גם הפסדי השתכרות, פיצוי בשל אובדן כושר עבודה ועוד. הפיצוי שייפסק לתובע בתביעת רשלנות רפואית יהיה ראשית כל בגין הנזקים הללו שפורטו לעיל, הם הנזקים הממונים. כמו כן, לעיתים יפסוק בית המשפט גם פיצוי כספי בשל רכיב עוגמת הנפש, אשר יכול להיות לא פחות משמעותי מן הנזק הפיזי. הצלחה בתביעת רשלנות רפואית תלויה במידה רבה בטיב הייצוג המשפטי ועל כן, יש להקפיד ולפנות לעורך דין המתמחה בענף הרשלנות הרפואית בכלל ובתחום הרפואי בו מוגשת התביעה בפרט.
אין באמור במאמר זה בכדי להוות יעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי.
