מומו מהדב – צילום: שרון עמית
משבר הקורונה וסדר היום העולמי מאיצים את תחום ה- "ESG" גם בישראל.
ארגון "מעלה" לאחריות תאגידית חושף היום את דירוג מעלה ESG" 2021".
החברות המובילות לפי סקטורים: בראש הדירוג בנק הפועלים ואחריו. שטראוס, שופרסל, טבע, נתיבי איילון, ווסטרן דיגיטל, אנלייט, פרטנר ואסותא.
- החברות החדשות שנכנסו לדירוג 2021: ישראכרט, אנלייט, רשת פתאל, חברת הבטוח איילון.
- חברת הבטוח הדיגיטלית ליברה – נכנסה לקטגוריה חדשה של חברות צמיחה.
- עוד בין החדשות, חברות פרטיות והנסחרות בחו״ל: תנובה, מיקרופוקוס, באבקום, ו- kone.
הבוקר, יום ג', ה- 20 ביולי, 2021, פרסם ארגון "מעלה" לאחריות תאגידית, את דירוג מעלה ESG לשנת 2021 באמצעות שידור לייב בפייסבוק אשר נחתם בלחיצה וירטואלית על פעמון פתיחת יום מסחר בבורסה לניירות ערך. בארוע הדיגיטלי השתתפו השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, השרה לשוויון חברתי מירב כהן, , מנכ״ל טבע קאר שולץ, מנכ"ל מגדל רן עוז, מנכ״ל נתיבי איילון איתמר בן מאיר, נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה מרים כבהא, סמנכ"ל בכיר ומנהל מחלקת המסחר בבורסה, יניב פגוט ועוד עשרות מראשי החברות המדורגות.
השנה, בין החברות הציבוריות החדשות בדירוג: ישראכרט, אנלייט, רשת פתאל, חברת הבטוח איילון וכן חברת הבטוח הדיגיטלית ליברה – שנכנסה לקטגוריה חדשה של חברות צמיחה. עוד בין החדשות, חברות פרטיות והנסחרות בחו״ל: תנובה, מיקרופוקוס, באבקום, ו- kone.
דירוג לפי סקטורים:
בנק הפועלים נמצא השנה בראש הדירוג. החברות המובילות לפי סקטורים:, בנק הפועלים – בנקאות ופיננסים, ומובילים בדירוג, מזון: שטראוס בציבוריות, ואסם נסטלה ישראל ברב לאומיות, שופרסל – קמעונאות ,כימיה ופרמצבטיקה – טבע, נתיבי איילון – תשתיות, ווסטרן דיגיטל – הייטק, פרטנר – תקשורת, אסותא – שירותים ובריאות.
מומו מהדב, מנכ״ל ארגון מעלה: "המעבר לשימוש במונח ESG בדירוג 2021 הינו המשך טבעי למהלך עמוק יותר שקורה בעולם ובישראל, של בחירה במושג ברור יותר ובעיקר מדיד יותר אשר מאפשר הרחבה של התחומים והממדים שהיינו רוצים לראות את החברות פועלות בתוכן. דירוג 21 לוקח את המושג המארגן ESG ושם אותו במרכז. אפשר להתייחס לזה כשינוי עונתי של ראשי התיבות וזה יהיה נכון, אבל יש פה כן מהלך עמוק יותר שקורה בעולם ובישראל של בחירה במושג מארגן, ברור יותר ובעיקר מדיד יותר. במבט על, דירוג 21 משקף זירה מתרחבת, עשייה שמעמיקה ונושאים חדשים לטיפול שעולים על השולחן ודורשים קצב טיפול מהיר מאי פעם."
יניב פגוט, מנהל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים בבורסה אמר: "מדד מעלה הושק כבר ב- 2005 מתוך מטרה כי פרסום המדד יגביר את החשיפה לאחריות חברתית וסביבתית ויעודד חברות ציבוריות להצטרף לדירוג מעלה ולפתח נורמות של אחריות חברתית. הבורסה אף השיקה ב- 2017 שני מדדי אג"ח לאחריות תאגידית: תל בונד-צמודות מעלה ותל בונד-שקלי מעלה על מנת להמשיך ולחזק את החיבור החשוב בין שוק ההון לקהילה. האחריות התאגידית חשובה לכולנו כחלק משוק ההון ומהחברה הישראלית. שוק ההון לומד לתמחר בצורה טובה יותר את החברות שמנוהלות בצורה נכונה, מתוך ראייה אסטרטגית ארוכת טווח, ולכן אני מאמין שנראה בהמשך חברות נוספות שיפעלו בתחום האחריות התאגידית."
תחום ה ESG או אחריות תאגידית חווה קפיצה בעקבות משבר הקורונה, עם כ- 30 חברות חדשות אשר חלקן כבר נכנס לדירוג 2021 ואחרות בתהליכים שונים של למידה והיערכות לקראת דירוג 2022. התחום מקבל לאחרונה מקום מרכזי יותר בסדר היום הכלכלי חברתי כחלק מהשלכות הקורונה והעלייה בחשיבותם של נושאים חברתיים וסביבתיים. זאת לצד מעורבות גוברת של הרגולציה הישראלית ואימוץ וולונטרי של כללי ESG בהשקעות ע"י מספר משקיעים מוסדיים – בראשם חברת הביטוח מגדל. גם בחברות עצמן ישנו דגש הולך וגובר על נושאים חברתיים וסביבתיים הן על רקע ההשלכות החברתיות של משבר הקורונה והן כהבשלה של תהליכים אשר החלו קודם לכן. נתון בולט נוסף הוא הקפיצה הצפויה של כ- 75% במספר דוחות האחריות התאגידית המפורסמים בישראל, זאת במסגרת תוכנית האימפקט של המשרד לנושאים אסטרטגיים שבמסגרתה 31 חברות יפרסמו דוחות אחריות תאגידית.
ומה חושב הציבור:
במקביל לחשיפת הדירוג ערך ארגון מעלה סקר תפיסות ציבור אשר נערך ע"י מכון המחקר ROTEMAR בחודש יוני האחרון, בקרב מדגם של 502 נדגמים, בגילאי 18 ומעלה, ואשר בחן את רמת אמון הציבור במגזרים השונים. מהסקר עולה כי העסקים (המגזר העסקי) שומרים על רמת אמון גבוהה ויציבה זו השנה השלישית ברציפות ונמצאים במקום השלישי. בראש סקאלת האמון נמצאת האקדמיה, אחריה ארגונים חברתיים וסביבתיים ובתחתית הממשלה והתקשורת אם כי בעלייה ביחס לרמת האמון שהיתה נמוכה עוד יותר בנובמבר 2020.
מגמות בולטות העולות מהדירוג השנה: (דירוג 2021 מתייחס לביצועי החברות בשנת 2020):
- קפיצה באחוז החברות אשר מאפשרות עבודה מהבית. לא מפתיע אך מעניין לראות את הקפיצה מ- 56% ב 2019 ל- 81% ב- 2020. בהתאמה לכך, 90% מהחברות סייעו במתן ציוד IT ; אחוז דומה הרחיב את מגוון התפקידים אשר ניתן לעבוד מהבית. מנגד, לא חל כמעט שינוי באחוז החברות ( 29%) אשר מדריכות מנהלים כיצד לשמור על איזון עבודה – בית. רק 7% מהחברות הציעו סיוע בתשלומי בייביסיטר.
- קפיצה באחוז החברות אשר הרחיבו את מעגל הזכאים לשירותי תמיכה פסיכולוגיים מ – 69% – אחוז עובדים אשר היה זכאי לכך ל – 97% בדירוג 21. כך גם אחוז העובדים הזכאים לסיוע מקרן מצבי משבר עלה ל 86% (63% ב- 20), גם אחוז המימוש של סיוע ע"י העובדים קפץ מ – 11% ל – 28%.
- בשעות ההדרכה הממוצעות לעובד חלה ירידה מ 24 שעות ל- 15 בלבד – עדות נוספת להשפעות משבר הקורונה והעבודה מהבית. לעומת זאת ניתן לראות קפיצה באחוז בעובדים מדרגות השכר הנמוכות, אשר עברו הכשרות דיגיטליות: 41% עובדים לקחו חלק ביחס ל 18% בשנת 2019. גם עובדים מעל גיל 50 עברו הרבה יותר הכשרות דיגיטליות – 48% לעומת 7% בלבד ב- 2019. ככלל, ניתן לראות השקעה מוגברת בעובדים בני חמישים ומעלה גם בהצעת שינוי קריירה, הכשרות לשינוי מקצוע ועוד.
- אחוזי הגיוון בחברות: במהלך מבצע שומר החומות נראתה התגייסות רחבה של עסקים בקריאה לדו קיום וחיים משותפים. בהתאמה, ניתן לראות כי 63% מהחברות כבר קבעו יעדים רב שנתיים לגיוון כוח העבודה. באחוזי הגיוון בחברות ניתן לראות עלייה באחוז העובדים הערבים מ- 4% ב דירוג 2020 ל – 5% השנה אך ירידה באחוז העובדים החרדים 2% לעומת 3% בדירוג 20. הקורונה השפיעה על ירידה בגיוס עובדים ערבים וחרדים בשנה החולפת 6% ערבים לעומת 8% בדירוג 20 ו 3% חרדים ביחס ל- 4% בשנה הקודמת, 2% עובדים עם מוגבלות לעומת 4% ב 20. באחוז בדרגי הניהול לא חל שינוי משמעותי.
- רכש: מרבית החברות משלמות לספקים עד 60 יום: 21% משלמות עד 30 יום, 19% משלמות בין 30-45 יום, 36% משלמות בין 45-59 יום, 21% מהחברות משלמות שוטף 60 ומעלה. בתקופת משבר הקורונה 55% מהחברות הקדימו תשלומים לספקים ו 40% מהחברות סייעו בתקשורת מול רגולטורים. 10% מהחברות גם סייעו בחיזוק יכולות דיגיטליות.
- תחום התרומה לקהילה על רקע משבר הקורונה: הדיווח לדירוג הוא על שנת 2020 ומאפשר להבין כיצד החברות פעלו מבחינת תקציב התרומה בשנה מורכבת זו. בפרק חדש בדירוג, אשר עוסק בתרומה לחוסן לאומי חברתי עולה כי 30% מהחברות המדורגות הגדילו את סכומי התרומות שלהן על רקע משבר הקורונה ביחס לתקציב התרומות ב 2019. 45% מהחברות שינו את יעדי התרומה ורק – 7% מהחברות הקטינו את התקציב. 66% מהחברות המשיכו את התמיכה ושיתוף הפעולה עם ארגונים חברתיים עימם עבדו בשנים קודמות 48% פיתחו אפשרויות התנדבות וירטואליות.
- היכן נמצאות הנשים בעמדות המפתח?
- מצטיירת ירידה קלה באחוז נשים בדירקטוריון: 25% לעומת 29% ( נתון חציוני) לשנת 2020. כמו כן קיים קיבוע של אחוז הנשים הנמנות בין מקבלי השכר הגבוה, 30% לעומת 28% בשנת 2020.
- אחוז החברות אשר קבעו יעד לשיעור נשים בדרגי ניהול חווה עלייה קלה עם 52% ביחס ל 49% בדירוג היעד הממוצע שנקבע עומד על 36% נשים בהנהלה.
- מעסיקים כסוכני שינוי בהרגלי ההגעה לעבודה
- 42% מהחברות מינו מתאם פתרונות תחבורה מתקדמים – בעל תפקיד אשר אחראי בין היתר על כלל דרכי ההגעה והיציאה של עובדים מהעבודה כולל היסעים, תחבורה ציבורית, מוניות, ושלל פתרונות אלטרנטיביים אחרים מלבד צי הרכבים של החברה.
- 46% מהחברות ביצעו תהליך מיפוי של הצרכים והמאפיינים התחבורתיים של העובדים (שכולל בין היתר : מאפיינים אישיים של העובד ;מאפייני העבודה של העובד; היקף הנסיעות במהלך היממה; סוג מקום העבודה).
- צמצום השפעות סביבתיות:
- הנושא הנפוץ ביותר בתחום הסביבתי הוא התייעלות באנרגיה. 31% מהחברות מציינות אותו כנושא בו זוהו כיווני פעולה מהותיים, 16% מהחברות מטפלות בהפחתה וטיפול בפסולת, 15% מצמצמות את טביעת הרגל הפחמנית, ו 14% פועלות לפתח חדשנות סביבתית במוצרים.
- בחברות הפיננסים בולטת מגמה של מודעות גוברת לצורך בשילוב שיקולי ESG בניהול ההשקעות ובחלק מהחברות אף פותחו מוצרים פיננסיים חדשים כחלק מכך.
- 56% מהחברות מדווחות על פליטות למנגנון דיווח כלשהו (60% למשרד להגנת הסביבה, 22% ל CDP והשאר למנגנונים אחרים). לדיווח זה יש חשיבות גבוהה בסדר היום העסקי העולמי.
בין ראשי החברות אשר השתתפו בפתיחת המסחר:
רביב צולר, מנכ"ל ICL ; פרופ' שוקי שמר, יו"ר אסותא; מנכ"לית מנפאאור, מיכל דן הראל; מנכ"ל אסם, אבי בן אסייג; מנכ"לית תיגבור אורית בנבנישתי, יו"ר דלתא, נועם לאוטמן; מנכ"ל כלל, יורם נווה; מנכ"לית SAP, אורנה קליינמן; מנכ"ל נטפים, גבי מיודובניק; מנכ"ל צים, אלי גליקמן; גידי לשץ, מנכ"ל אסותא, מנכ"ל איילון ביטוח, אריק יוגב; מנכ"ל פרטנר, אבי צבי; יו"ר ומנכ"ל נתיבי ישראל יגאל עמדי וניסים פרץ, מנכ"ל מלונות דן, רונן ניסנבאום; מנכ"ל מגדל, רן עוז; מנכ"לית ליברה, אתי אלישקוב; משנה למנכ"ל בנק הפועלים, עמית אוברקוביץ; מנכ"ל טבע ישראל, יוסי אופק; מנכ"ל אנרג'יאן, ישראל שאול צמח; מנכ"ל מיקרופוקוס, רולי וייסבך; משנה למנכ"ל ווסטרן דיגיטל, רונית רונן קרפול; מנכ"ל שופרסל, איציק אברכהן; מנכ"ל אי בי אי, דייב לובצקי ואלה אלקלעי סמנכ"לית פיתוח עסקי; מנכ"ל נתיבי איילון, איתמר בן מאיר; מנכ"ל תנובה, אייל מליס; יו"ר מעלה ומנכ"ל G1, מיקי אדיב ועוד…
חברות משנה קודמת שיצאו מהדירוג:
פלסאון, נשר, ECI, פסגות (נמכרה) ואלעל (ארגון מחדש) פז.
על מדד "מעלה":
הדירוג מהווה מערכת ניהול לאחריות חברתית בעסקים ובוחן כ- 200 קריטריונים תחת שניים עשר נושאי גג (איכות סביבה, ממשל תאגידי, היבטים אתיים בתהליכים עסקיים, ניהול ודיווח, יחסי עבודה, אחריות ברכש, גיוון והכלה בתעסוקה, תרומה לקהילה ומעורבות חברתית של עובדים, ניהול ההגעה לעבודה, תרומה לחוסן חברתי לאומי ובטיחות). השאלון, שנקבע על ידי ועדה ציבורית, נשלח לכל אחת מהחברות ומבוסס על דיווח החברה באישור המנכ"ל ובקרב 60% מהחברות גם על ידי בקרה חיצונית.