בר אבני מנצחת – צילום: אגנטה שליכטקרול
קונצרט "סער ופרץ" באולם רקאנטי מוזיאון תל אביב. (22.23.6.22 20:00)
* יוזף היידן (1809-1732) סימפוניה מס' 44 (סימפוניית "האבל") במי מינור
* לודוויג ואן בטהובן (1827-1770) סימפוניה מס' 8 בפה מז'ור, אופ' 93
* אלה מילך שריף (1954) "נעם", פנטזיה לחליל ולתזמורת
* בר אבני מנצחת | כְּרִיסְטְיָאנֶה פֶּטֶרְסַיים חליל
מועדי הקונצרט:
רביעי, 22 יוני 2022 בשעה 20:00
חמישי, 23 יוני 2022 בשעה 20:00
מוזיאון ת"א – אולם רקאנטי
* לצערנו הרב, המנצח האוסטרי הידוע רוברטו פָּטֶרְנוֹסְטְרוֹ שכיהן גם כמנהלה האמנותי של התזמורת הקאמרית לאורך 4 עונות בין 2009 – 2013 חלה בסרטן ולכן נבצר ממנו לקחת חלק בערב נפלא זה, על כן הניצוח הפעם מופקד בידי בר אבני. המנהלת המוסיקלית של הפילהרמונית של באייר לברקוזן.
בר אבני מנצחת – צילום: אגנטה שליכטקרול
בר אבני, המנהלת המוזיקלית של הפילהרמונית של באייר לֶבֶרְקוּזֶן, היא זוכת פרס קוּרְט מָזוּר לשנת 2022. אשתקד צורפה לקבוצת האומנים האקסקלוסיבית הנתמכת ע"י קונצרן התרופות באייר. אבני מנצחת על גופי מוזיקה באירופה ובישראל, ובהם הפילהרמונית הישראלית, הקאמרית הישראלית, הסימפונית ראשון לציון, הפילהרמונית של מַגְדֶבּוּרג, הסימפונית של המבורג, קאמרטה המבורג, תזמורת האופרה של האלה, הבֶּרְגִישֶה סימפוניקר של רֶמְשַייד וזוֹלִינְגֶן בגרמניה, סימפוניה וַרְסוֹבְיָה הוורשאית, הפילהרמונית של אוֹפּוֹלֶה בפולין, יוּבֶנְטוּס (הפילהרמונית הצעירה של פולין), תזמורת הפֶסְטְשְפִּיל של טירול והאנסמבלים רֶזוֹנַנְס ורֶפְלֶקְטוֹ. אבני הייתה אסיסטנטית-מנצח בקאמרית הישראלית בעונת 2013/14 ובבֶּרְגִישֶה סימפוניקר בעונת 2017/18. אבני מרבה לעשות למען עתיד התרבות התזמורתית ולקירוב התזמורת אל הקהל ולהיפך. כמו כן היא יועצת למנצחים ולמנצחות צעירים. אבני היא תלמידתם של יואב תלמי, מרטין זִיגהַרְט, אוּלְרִיך וִינְדְפוּר ודויד דֶה וִילְיֶה. 121.
כריסטיאנה פטרסהים – חליל – צילום: מיכאל פביה
כְּרִיסְטְיָאנֶה פֶּטֶרְסַיים, החלילנית הראשית של התזמורת הקאמרית הישראלית זה שמונה-עשרה שנה, נולדה בוויימאר, אז גרמניה המזרחית. כריסטיאנה החלה לנגן בחליל בהיותה בת תשע. בשנת 1993, בעקבות צפייה בקונצרט ובכתת אמן של החלילן הישראלי משה-אהרון אפשטיין בפרנקפורט, גמלה בלבה ההחלטה לבוא לישראל, כדי ללמוד אצלו. היא נרשמה אפוא ללימודים באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים. את לימודי התואר השני השלימה באוניברסיטה למוזיקה ולאמנויות הבמה של פרנקפורט, אצל החלילן פאול דָהמֶה. בשנת 2000 מונתה לחלילנית הראשית של הסינפונייטה הישראלית באר שבע, וארבע שנים אחר כך החלה לכהן בתפקיד זה בתזמורת הקאמרית הישראלית. מלבד הופעותיה כסולנית עם שתי התזמורות האלה, ניגנה כסולנית גם עם כמה תזמורות בגרמניה. בעבר הייתה חלק מן הפילהרמונית הגרמנית הצעירה בפרנקפורט ומתזמורת פסטיבל המוזיקה של שלזוויג-הולשטיין. 115
יוזף היידן (1809-1732) סימפוניה מס' 44 (סימפוניית "האבל") במי מינור… כ-25 דקות
אלגרו קון בריו / מינואט וטריו: אלגרטו / אדג'ו / פינאלה: פרסטו
רק עשירית מהסימפוניות של היידן כתובות בסולם מינורי, וזו אחת מהן. היא גם הומו-טונאליות – כל הפרקים מתחילים באותו הסולם. עורך בתחנת הרדיו הלונדוניתClassic FM ישב ודירג את כל 104 הסימפוניות של היידן לפי "מבריקותן", ובמדרג שלו העפילה סימפוניה מס' 44 למקום השני. למקום הראשון הגיעה סימפוניה מס' 49, מינורית גם היא. לרבות מן הסימפוניות של היידן יש כינויים: "ההפתעה", "הפרידה", "הדוב", "התרנגולת", "המלכה", "השעון", אשר שלרוב לא היידן בחר, אלא מוציאים לאור ממוקדי שיווק. גם כאן לא היידן הוא שהגה את כותרת המשנה "סימפוניית האבל", אבל יש שמועה האומרת שהמלחין ציווה כי הפרק השלישי, האדג'ו, ינוגן בהלווייתו. הצוואה, אגב, אם הייתה, לא קוימה. בטקס האשכבה להיידן בווינה באמצע יוני 1809 נוגן הרקוויאם של חברו מוצרט, ורק בספטמבר נוגן האדג'ו באזכרה בברלין. הפרק הראשון, אלגרו, הוא מופת לסגנון "הסער והפרץ" ההיידני: ניגודי דינמיקה, שמיניות-תווים אצות, ולקראת הסיום – קונטרפונקט של חיקויים וכרומטיוּת. קונטרפונקט נמצא גם בפרק השני – באורח מפתיע מינואט – בתוספת קנון בין כלי הקשת גבוהי-הצליל לנמוכי-הצליל. הטריו המז'ורי שבמינואט הוא אקדמה נאותה לפרק השלישי – האדג'ו הנוגה. והפינאלה, "סוער" ו"פורץ".
אלה מילך-שריף "נעם", פנטזיה לחליל ולתזמורת (2018, גרסה חדשה 2022) כ-10 דקות.
לא מכבר נודע כי אלה מילך-שריף היא כלת פרס אקו"ם למפעל חיים השנה. ב-2005 זכתה בפרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים. מבכורת ואולי השמים ריקים, לפי יומן השואה של אביה, מושמעות יצירותיה כאן ובעולם. האופרה שתיקתו של ברוך, עם ליברית של יעל רונן, הוצגה בבְּראוּנְשְוַיג, בפירט, בווינה ובתל-אביב; האופרה הבנאליות של האהבה בהשראת היחסים המורכבים בין חנה ארנדט למרטין היידגר, עם ליברית של סביון ליברכט, הוצגה ברגנסבורג; צחוק של עכברוש, אופרה עם ליברית של נאוה סמל, הוצגה בישראל, בקנדה, בפולין וברומניה. את הזר הנצחי, יצירה לשחקן ולתזמורת עפ"י פואמה של יהושע סובול, הזמין ב-2020 הגוונדהאוס של לייפציג. מאז בוצעה היצירה גם בבית האופרה של פלרמו (2020), ע"י תזמורת רשות השידור של צפון-גרמניה בהמבורג (2021), ע"י הפילהרמונית של ה-BBC והפילהרמונית הישראלית (2022). הופעות צפויות גם בבוסטון, וינה ושטוקהולם. בימים אלה מילך-שריף מחברת אופרה על אלמה מאהלר.
דבר הקומפוזיטורית על יצירתה: את היצירה הזמינה הקאמרית הקיבוצית והיא נכתבה בדצמבר 2018, זמן קצר אחרי שאיבדתי את בן זוגי נעם שריף לאחר 36 שנות חיים משותפים. ליצירה מבנה חפשי. בצליליה ניחוחות המזרח התיכון, מרווחים המזכירים מוזיקה ערבית ומהלכי מוזיקה יהודית. היא נעה בלי הרף בין המזרח, המקום שבו אני חיה, למערב-אירופה, המקום שהשפיע עלי כל כך כמוזיקאית. הפנטזיה אישית מאד ומבטאת את סערת הרגשות שנמצאתי בה בעת כתיבתה. מצויים בה גם הדים לצלילים ששמענו יחד נעם ואני בשבוע האחרון לחיינו המשותפים. עתה, ממרחק של זמן ולקראת הביצוע החדש, כתבתי ליצירה התחלה וסיום חדשים. פה ושם יש שינויים קלים, אך אופי היצירה נותר כשהיה.
לודוויג ואן בטהובן סימפוניה מס' 8 בפה מז'ור, אופ' 93 כ-27 דקות
אלגרו ויואצ'ה א קון בריו / אלגרטו סקרצנדו / טמפו די מנואטו / אלגרו ויואצ'ה
אף כי "השמינית" של בטהובן הולחנה במקביל ל"שביעית", היא הושלמה אחריה. בקונצרט הבכורה שלה, בפברואר 1814, איתרע מזלה להיות מנוגנת אחרי קודמתה, ענקית דמויית "ארואיקה" שהקהל כבר הכיר ואהב. עוד נוגנה באותו ערב היצירה הפטריוטית "ניצחון ולינגטון". הקהל, אֵוּפורי בשל הניצחון על הצרפתים, חלק לשתי היצירות הראשונות תשועות סוערות. לשמינית ככה-ככה. "השמינית" יצירה דחוסה: הקדמה אַין. האלגרו ויואצ'ה מזנק למירוץ מטורף למן הראשית, עד כי – בזכות ההומור הבטהובני – המרוץ כמעט ומוביל למעידה ולנפילה. כמו ל"שביעית", גם ל"שמינית" אין פרק איטי. במקומו יש אלגרטו סקרצנדו, פרק המתקתק כמטרונום, אולי מחווה לסימפוניית "השעון" של היידן. כיוון ש"סקרצו" כבר היה לנו, מביא לנו בטהובן מינואט בעמדת הסקרצו, הומוריסטי גם
הוא. הטריו – לעומת זאת – רציני ולירי, קשוט דיאלוגים של קרנות-קלרינט. האלגרו ויואצ'ה המסיים גח גם הוא גיחה מטורפת, אם כי יש בו גם רגעי היסוס, פסקאות מתק ופאוזות-פתע נוטפות מתח. "השמינית" של בטהובן מצאה חן בעיני בני דורו פחות מ"השביעית". כששאל קרל צֶ'רני, תלמידו של בטהובן, מדוע זה כך, ענה לו המאסטרו, "כי השמינית הרבה יותר טובה!"
מועדי הקונצרט:
רביעי, 22 יוני 2022 בשעה 20:00
חמישי, 23 יוני 2022 בשעה 20:00
מוזיאון ת"א – אולם רקאנטי
