צילום: שלומי מזרחי

מחקר חדש של הקריה האקדמית אונו חושף זינוק אדיר במקרי האלימות בבתי הספר בישראל וברשתות החברתיות.

סקירה על פאנל חירום מיוחד נערך בנושא המאבק באלימות בבתי הספר בהשתתפות שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון בקריה האקדמית אונו.

מחקר חדש של הפקולטה לחינוך חושף את רמת האלימות בבתי הספר:  60% מהתלמידים מדווחים כי חלה עלייה בחרמות על תלמידים אחרים בעידן הרשתות החברתיות, 38% מבני נוער מציינים כי הם נתקלו באלימות לאחרונה. 49% מצוותי החינוך מדווחים שרמת האלימות בבתי הספר עלתה לאחר תקופת הסגרים, 57% נתקלו לאחרונה באלימות בתוך בית הספר. 40% מהתלמידים חושבים כי המורים לא קשובים למצוקות שלהם.

שרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא-ביטון – צילום: שלומי מזרחי

שרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא-ביטון: "גיבשנו תכנית 'באים בטוב לא מרימים ידיים' בעלות של 438 מיליון שקלים, באופן היסטורי הכסף ירד לשטח באופן חופשי. כל מנהל בית ספר יחליט האם להשקיע את הכסף במורים או בילדים, לפי החלטתם האישית".

אלימות פיזית כלפי מורים ותלמידים בבתי הספר, חרמות והתעללויות ברשתות החברתיות. אלו הממצאים המרכזיים שחשף מחקר חדש של הפקולטה לחינוך בקריה האקדמית אונו, שנערך לקראת פאנל החירום למאבק באלימות בבתי הספר שייערך ביום חמישי הקרוב בהשתתפות שרת החינוך ד"ר יפעת שאשא-ביטון.

במהלך הפאנל נפגשה שרת החינוך עם אביתר לרנר שסיפר לה את סיפורו האישי שכלל התמודדותו עם מחלת הטורט ועל הרצאה שהוא מקיים עבור בני נוער ומורים, שבה הוא מעלה את המודעות למחלת הטורט ולמאבק בחרמות ובהצקות כלפי אנשים הסובלים מטורט ומקשת 'המוזריות' כפי שהגדיר.

מספר נתונים מהמחקר בנושא אלימות בתוך כותלי בית הספר:

55% מהתלמידים אשר דיווחו על עלייה באלימות, טוענים כי היא עלתה בכל סוגי האלימות במידה שווה: פיזית, מילולית וברשתות החברתיות. 38% מבני נוער מציינים כי הם נתקלו באלימות לאחרונה. 19% מהתלמידים שחוו אלימות פיזית העדיפו לא לדווח, כ-29% במקרים של אלימות מילולית. 40% מהתלמידים חושבים כי המורים לא קשובים למצוקות שלהם.

כ-49% מהצוותים החינוכיים וכ-21% מהתלמידים דיווחו כי חלה עלייה באלימות בבתי הספר מאז החזרה מהסגרים. 14% מצוותי החינוך לא מרגישים כי יקבלו גיבוי מהממונים עליהם במקרים של אלימות בבתי הספר. 25% מצוותי החינוך ו-31% מהתלמידים חושבים כי המשטרה צריכה להתערב בכל מקרי אלימות בבתי הספר. 25% מצוות החינוך חושבים שהמשטרה צריכה להתערב בכל מקרי אלימות בבתי הספר.  74% מצוותי החינוך חושבים שהמשטרה צריכה להתערב במקרי אלימות קיצוניים. 60% מהתלמידים חושבים שמאז העלייה של הרשתות החברתיות, יש יותר חרמות על תלמידים. כ-43% מהם נחשפו לאלימות ברשתות החברתיות נגד תלמידים אחרים כגון: קללות, איומים פיזיים והטרדות מיניות.  

פאנל בנושא מאבק באלימות בבתי ספר שנערך בקריה האקדמית אונו – צילום: שלומי מזרחי

שרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא-ביטון הגיבה לעלייה במקרי האלימות ואמרה: "גיבשנו תכנית 'באים בטוב לא מרימים ידיים'. אנחנו לא מוותרים על אף ילד במערכת החינוך ולא מוותרים על התמודדות עם הקשיים שמזמנת לנו התקופה הזו. מעבר לחצי מיליארד השקלים שיש בתכנית- מדובר בכסף שירד לשטח באופן חופשי, זה היסטורי. כל מנהל בית ספר צריך להסתכל רגע פנימה לתוך הבית ולראות איפה נכון וצריך להשקיע את הכסף הזה. בתלמידים? אולי בכלל במורים?. היה לי מאוד חשוב שכל בית ספר יוכל לקבל את המענים הייחודים לו".

ד"ר צח סלור, מומחה במיקוד ילדים ונוער בסיכון מהפקולטה לחינוך בקריה האקדמית אונו: "יש ואקום של כל המערכת שנמצאת בתחושת אי אמון. הפתרון צריך לכלול זו עבודה מערכתית של כולנו. המשטרה מנסה לתקן את האמון בין המתלוננים למשטרה, אנחנו עוד לא במקום של אמון מלא, אבל אנחנו בדרך לשמה".

מירום שיף יו"ר הנהגת ההורים הארצית: "יש משהו בתהליך שמתפספס. הביה"ס הוא חלק מהקהילה, אם הקהילה לא מעורבת במלואה, זה לא יעבוד. צריך לחבר את ההורים, לשאול את הילדים ולבדוק על הנורמות ולחבר את כולם ביחד. מה השתנה אחרי הקורונה? לא עשינו שינוי מהותי בתוך מערכת החינוך שינינו את התוצאה? לא. האם הוספנו שעות מחנך ? לא. האם הוספנו תקני יועצות? לא פסיכולוג לביהס? לכמה זמן הוא מגיע? ומה עם ההורים? צריך לשאול כמה ההורים מעורבים. ההורים לא יודעים מה קורה בקבוצות הוואטסאפ של הילדים. אם אנחנו לא נחבר את הקהילה ואת ההורים לביה"ס, לא נפתור את הבעיה הזו".

אביתר לרנר שיתף בסיפורו האישי: "לא חוויתי חרם כי פשוט לא הייתי מגיע לביה"ס. חויותי השפלות, הצקות. הרגשתי שאחרי הקורנה האלימות הפכה לקיצונית. הרשתות החברתיות נכנסו לתמונה, עליתי לאוטובוס וחבורה של ילדים התחילו להעליב אותי, להקניט אותי וצילמו אותי והעלו אותי לאינסטגרם, ובחרתי גם להשתמש בפלטפורמה ולספר את הסיפור האישי שלי. אני חווה את האלימות ברשתות החברתיות כל יום לאו דווקא כלפי, אני מאוד סקפטי שזה משהו שאפשר לשנות כי זה מתחיל מאוד צעיר. ילדים חוזרים להיות אלימים כל הזמן והם חשופים לחרמות והצקות כל הזמן. אני חושב שזה משהו שצריך לגדוע מלמטה, אני מרצה על הטורט היום ועל הקשת של 'מוזרות', אנשים, כולנו מוזרים אבל יש כאלה שרואים את זה כלפי חוץ".

נצ"מ עופר מיסינג, רמ"ח נוער ומשפחה במשטרת ישראל: "אנחנו עוסקים באכיפה גם באלימות בתוך ביה"ס ומחוץ לכותלי ביה"ס ואנחנו זוכרים תמיד את הגישה כלפי קטינים בניגוד לגישה המקובלת, שאנחנו רואים בקטין תמיד מישהו שהפוטנציאל שלו בשמיים. אנחנו עסוקים בחיבורים, ועושים הכל כדי לראות מעבר למה שקורה בבי"הס. אנחנו רוצים לסייע לנערים."

מאור צור סמנכ"ל שיווק באפליקציית safeschool: "נוצרה תעשייה של מטרגטים שהגיעו לילדים הבייתה, סמים, תמונות עירום. הקורונה הייתה גורם מאיץ בכל מה שקשור לטכנולוגיה, זה העולם האמיתי, והילדים שם. בsafeschool נתנו כלים למורים  ולילדים להתמודד עם התופעה ולפתח חוסן נפשי"